עיקרון ראשון
"לעולם אל תקבל כאמת מה שלא מוצג עם ראיות ברורות"
את המונח "ראיות" יש לתרגם כ"הוכחה" בשפה מודרנית.
כאשר אנו ניגשים ללקוח חדש, אנו מתמודדים עם רשמיו, שאיפותיו, לעיתים חלומותיו ופחדיו.
בשלב הראשוני, אימות ניטרלי וחסר פניות הוא הכרח שיכול להתגלות כמכריע למשימה, ולעיתים אף לכדאיות החברה לטווח ארוך.
לכן, לאורך כל המשימה, כל מסקנה מנומקת ומוכחת כראוי.
לשם כך, ביקורות כלליות ותמטיות, כלי FP&A ומנה בריאה של אובייקטיביות יופעלו כדי להנחות את החברה בצורה הטובה ביותר למצבה הרצוי.
עיקרון שני
"חלקו כל קושי לכמה שיותר תת-חלקים הדרושים כדי לפתור אותו."
הסוגיה המרכזית כאן היא התלות ההדדית בין גורמים המשפיעים על מצב או על מטרה רצויה.
הפתרון האופטימלי יצמח מהיכולת לזהות את תת-הבעיות, את הגורמים הפנימיים והחיצוניים המשפיעים על כל אחת מהן, כמו גם את אופי וחוזק הקשרים בין גורמים אלה.
מיכולת זו יצמח הליך אחד או יותר לטיפול בתת-בעיות אלה, ובסופו של דבר יובילו לתוצאה הסופית הרצויה.
טכניקות הנחיה עם שקלול, בפרט, יוכלו להדגיש ולתעדף את הנתיבים האופטימליים, ובכך לספק באופן מלא את העיקרון השלישי של דקארט.
עיקרון שלישי
"להנחות את החשיבה של האדם מהפשוט ביותר למורכב ביותר."
סעיפי המשנה נקבעים ומוערכים בפירוט מבחינת קושי כולל, דרישות קדם, עומס עבודה, מועדים בלתי נמנעים, כישורי כוח אדם נדרשים והשקעות.
סעיפי המשנה הללו משוקללים לאחר מכן בהתאם לקריטריונים אלה, כמו גם לתלות ההדדית ביניהם, על מנת לבנות את המסלול האופטימלי תוך כיבוד גורמי העדיפות (מועד אחרון, תקציב, עומס עבודה, כל גורם אחר, או שילוב שלהם).
עיקרון רביעי
"בצע בדיקות יסודיות כדי למנוע חוסר תשומת לב."
בין אם בשלב התכנון או הניטור, עקרונות ניהול ("Cross Management") צולבים נקבעים בין כל משתפי הפעולה המעורבים בפעילות, בין אם הם חלק מהחברה או שייכים לצוות הייעודי שלנו.
קביעת אינדיקטורים וסימני אזהרה מתאימים, בשילוב עם שיתוף חכם ושכפול אחריות שהוזכרו לעיל, מבטיחים ניהול פרויקט אמין.
ניטור וניהול כרוכים בהערכות מחדש והתאמות תכופות לתוכנית הראשונית. איטרציות עוקבות בתוך מסגרות זמן מוגדרות מראש מבטיחות ניהול יעיל ובזמן של אירועים בלתי צפויים.